צהרי יום שישי, שוק הפשפשים ביפו. קבענו פגישה בסטודיו של דן לדבר על עבודתו על מחשבותיו ועל החזון שלו לעתיד לבוא.

ריקי שחם - דן רפפורט

את דן פגשתי לפני מספר שנים בפרוייקט משותף שלנו ומאז דרכינו חברו יחדיו. דן, שרבים מפסליו עשויים מברונזה, עץ וברזל, הוא אומן רב תחומי. פסליו מוצגים במרחבים ציבוריים רבים בארץ ובעולם ובבתים פרטיים באוספים אישיים. עבודותיו מתפרשות על פני עשורים רבים והן בעלות אופי פיגורטיבי ואבסטרקטי.

את הסטודיו הראשון הראשון שלו הוא הקים ביפו העתיקה ב 1971, ובמשך השנים למד בטכניון בחיפה ובפריס ובלונדון בהמשך ללימודי המאסטר שלו בפיסול סביבתי. בפרספקטיבה של זמן, היריעה קצרה מלהכיל את עבודתו האומנותית. המפגש המעניין שלנו היה לגלות מי הוא דן רפפורט האיש והאומן, ומחשבותיו על הזמן שעבר, על ההווה בצל הקורונה, ועל העתיד המתוכנן שלו.

דן האיש, כמו אומנים רבים גדולים מסוגו, הוא חסר גיל, מלא תשוקה ואהבה לעיסוקו שממלא את כל חייו כאדם וכאומן. לשאלתי הראשונה: איך היית מגדיר את עצמך היום כאומן? הוא עונה: “האדם הוא תבנית נוף מולדתו”. היום הייתי רוצה לבנות את מולדתי מחדש. המולדת שלי היום היא האהבות שלי, התשוקות שלי והיצרים שלי.

"היום האהבה הגדולה שלי היא יווןְְ", סיפר לי. דן מימש את מושא אהבתו ורכש לפני מספר שנים סטודיו באתונה בו הוא מבלה ויוצר שבוע בכל חודש. רחוק מאהבתו הנכזבת – ישראל. "יוון היא אהבה במובן המיתולוגי. לארכיאולוגיה, לים, לנופים, לאוכל, של יוון, אני מלא באהבה. ואעשה הכל לממש את האהבה הזאת".

יש לציין שלמושג האהבה יש משקל חשוב בעבודתו של דן. האהבה מניעה אותו בכל יצירתו ועבודתו. "אני אדם שנמצא במסע אין סופי. וכרגע מושא אהבתי ליוון הוא החלק הכי משמעותי ביצירה שלי".

בתי יציקה לברונזה עומדים לשרותו של דן ליצור את פסליו הענקיים שעיסוקם במיתולוגיה היוונית. בשיחות השבועיות שלנו לאורך השנים דן תמיד מספר לי על עוד מתקן שהוא בנה לעזור לו בעבודתו, או על עוד טכניקה שהוא פיתח בציור וביציקות שהוא מכין. הוא תמיד עסוק בחידוש, בלמידה ובתכנון של עוד דבר חדש.

בשנים האחרונות דן מרבה לצייר בשמן על מסגרות בכל מיני גדלים. בעבודות האלה יוון המיתולוגית מקבלת את האופי המיוחד שלה, מהתלת מימדיות של הפסלים לדו מימדיות של הבדים, וזהו מעבר נפלא של תפיסת מימד חדשה. "זהו משחק קוביות שלי עם כל הנכסים והכלים שצברתי בחיי. אני מרגיש חופשי לעבוד בכל המימדים בלי מגבלות של הגדרה וצורה".

לשאלתי מה התוכנית שלו לעתיד עונה לי דן בשיא הפשטות: ״שבריאותי תאפשר לי ליצור עוד שנים רבות קדימה באותו קצב״.

כשאני מביטה בסיפור חייו של דן האומן והאדם, שהתחיל ליצור בסטודיו הראשון שלו בתוך מערה בצלע גבעה ביפו, והגיע ללונדון, פאריז, ניו-יורק, בריסל, האנובר, ברלין ואתונה, מתקרב לשנתו השמונים, אני מבינה שגיל זה באמת מספר בלבד והערך האמיתי בחיים הוא משמעות של אהבה ותשוקה שמסירה את עול השנים מהתודעה האנושית. או כפי שדן אומר: "אני לא מפסיק לקחת סיכונים בחיי".

שלכם, ריקי שחם.

Join the Conversation

24 Comments

  1. וואהו מכיר את דן רפפורט איש מיוחד במינו ועבודתו היא מאבני הדרך של האומנות בארץ

  2. עוד דמות מרתקת שריקי שחם מביאה לנו, וחושפת בפנינו עולם תרבותי ועשיר שלעתים נסתר מהעין ומהלב. תודה.

  3. בהחלט דמות מעניינת. ועבודותיו מעניינות ומרתקות.
    תודה לך ריקי, על שאת חושפת אותנו לדמויות צבעוניות שמעוררות השראה ליצירה ובכלל.

  4. איזה עבודות מרשימות.. יש שם עבודה כמו צלמית גדולה שאשמח לדעת אם אפשר לקנות ממנו אותה אפשר פרטים שלו…

  5. בגילו ״הצעיר ״הוא עדיין חיי את חוויתי היצירה בכל יום ויום ולגיל אין משמעות ליצירה לחדווה והתוכניות העתידיות .

  6. מעורר השראה הבחירה הטיבעית של דן רפפורט בדרך חיים של אומן

  7. הוא נשמע אדם מאד מרגש ומלא השראה. פחות מתחברת לאסתטיקה האומנותית שלו.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *