את מיכל פגשתי במתחם האומנים ברמת השרון, באירוע בו מכרו מספר אומנים יוצרים מתחומי אומנות שונים את יצירותיהם כשהקשר המאחד ביניהם הוא – המרכז לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. כשכל אומן תרם חלק מהמכירות שהוא עשה לטובת המרכז. תכירי זאת מיכל נגרין הציגו לפני. מיכל ששמה הוא מותג ענק בפני עצמו לחצה את ידי בצניעות, אפשר לומר בביישנות אפילו.

חודשים לפני קראתי כתבה באחד מאתרי החדשות על קריסתה של האימפריה ״מיכל נגרין״ שהתפרסה בכל העולם עם 26 חנויות בכל בירות העולם, ביניהן פאריז, מדריד, טוקיו, פראג ועוד ועוד. וכמובן בארץ עם 21 חנויות קונספט.

ריקי שחם - מיכל נגרין

מיכל סיפרה לי על המסלול שעברה,ְ על הדרך. והחוויה. זה שווה כתבה ממבט אישי. יומיים לאחר מכן נפגשנו בביתם שבנווה צדק של מיכל ומאיר בעלה מזה 36 שנה. ביתה של מיכל הוא נוף סיפור חייה. נדמה כי נכנסת לאחת מהחנויות שלה. כל פינה מעוצבת בקפידה עם סיפור יחודי שמתאר את המסע המופלא שהיא עברה, נוגעת בשחקים של העולם וקורסת לתוך מציאות בה היא יושבת מול עורכי הדין המפרקים שגוזרים את כרטיס האשראי שלה וסוגרים את הדלתות של מפעל חייה ומראים לה את הדרך החוצה באכזריות. אכזריות הידוע לשמצה של עורכי הדין המפרקים בשמחה ביודעם כי הם המרוויחים העיקרים מהסיטואציה הקשה הזאת.

ריקי שחם - מיכל נגרין

את ההתחלה הצנוע שלה היא עשתה בקיבוץ נען שבו גדלה ובו נולדה ביתה יסמין. בשיחה בביתם מספרים השניים על כל ההיסטוריה של ההצלחה המטאורית שפקדה אותם בלי להכין אותם לרגע הקשה של הוצאת החברה מידיהם והעברתה לנאמנים אחרי שנים רבות כל כך.

"את מאיר הכרתי באמצע שנות השמונים. הגעתי לעיר מנואיבה המשוחררת אחרי חמש שנים שבהן חייתי באוטובוס שהוסב למגורים ועבדתי ביחסי ציבור של כפר נופש. כשנכנסתי להריון במקרה החלטתי ללכת לקיבוץ ללדת ליד אמא שלי בקיבוץ נען. היינו משפחה חריגה בנוף הקיבוץ מספרת מיכל. אז היה מנהג גידול הילדים מחוץ לבית. אנחנו לא גדלנו כך. אמא שלי לא הסכימה לזאת. היא היתה בוהמיינית ותמיד היו מגיעים אלינו הביתה המון חברים אנשי רוח. גדלתי בסביבה אינדיבידואליסטית קונפורמיסטית".

ריקי שחם - מיכל נגרין

שלוש שנים בקיבוץ עם ביתם יסמין הספיקו לזוג הצעיר וב 1987 הם עוברים לגור ברחובות. "יצאנו עם 100 דולר ושנה שכירות משולמת ובלי שום מושג מה אנחנו הולכים לעשות".

מאיר החל לעבוד עם האחים שלו שהיה להם עסק למשאיות, ומיכל הודיע לו שיש לה רעיון לאיזה תחביב. חודשיים של התעסקות עם התחביב שלה עד למכירה הראשונה שהם עשו, בה תוך מספר שעות נמכרו כל פרטי התחביב שהיא הכינה השאירו את מיכל ומאיר בהלם.

"פרסמנו את ״התחביב״ של מיכל עם פליירים פשוטים. לא היה לנו כסף לפירסום".

ריקי שחם - מיכל נגרין

המכירה ברחובות הביאה אותם להכרה שיש להם משהו מיוחד ביד והם מחליטים להקים דוכן קטן ברחוב נחלת בנימין. "זה היה דוכן שמאיר בנה לי מתיבה של פטיפון ישן שאליה חיברנו מדפים".

הדוכן הפך בין לילה להצלחה אדירה, ומיומיים בשבוע בדוכן בנחלת בנימין נפתחה החנות הראשונה ברחוב גורדון סמוך לגלריות. וכשגם החנות הזאת כבר לא הצליחה לספק את הביקוש האדיר הם פתחו חנות שנייה, והפעם ברחוב שנקין. מאיר הבין מהר מאוד שמיכל זקוקה לעזרה מלאה, עזב את עסקי המשאיות של אחיו, למרות מחאתם, ועד מהרה החנות בשנקין הפכה לסיפור הצלחה חוצה גבולות.

ריקי שחם - מיכל נגרין

החנות הראשונה שלהם בחו"ל נפתחת בטוקיו. כשהם נחתו בטוקיו והלימוזינה הסיעה אותם לאולם התצוגה המיועד של ״מיכל נגרין טוקיו״ הם הבינו שחייהם השתנו ללא הכר. עם החזרה לארץ הם מבינים שאין ברירה והם חייבים לגדול ולהרחיב את יכולת הייצור שתענה על הביקוש ההולך וגובר שהתדפק על דלתם. השניים עוברים משנקין לבת ים, אל מבנה תעשייתי שבימי השיא של המותג העסיק 250 עובדים.ְ

"התעקשתי לייצר הכול בארץ, שתהיה לי נגיע בכל מוצר שאני מתכננת ומייצרת. יכולתי להעביר את הייצור למזרח הרחוק ,כמו שכולם החלו לעשות ,ְאך התעקשתי לייצר בארץ. זאת הייתה התפיסה והחינוך הקיבוצניקי שלי". מספרת מיכל.

ריקי שחם - מיכל נגרין

"לא היה בארץ שום מפעל לואו-טק שהעסיק כל כך הרבה עובדים בארץ כמו שאנחנו העסקנו". אומר מאיר.

"כשהתחלנו זה היה כיף. הייתי מתעוררת כל בוקר ליצירה נטו. היכרנו את כל הספקים שלנו ואת כל מי שעבד איתנו. עם הזמן החלו להגיע מוצרים זולים מהמזרח ופתאום היינו צריכים להתחרות באנשים שמייצרים כמעט בלי כסף. ואז החלו הלחצים מכל הכיוונים. הלחץ הכלכלי והתחרות הגוברת הכניסו אותנו לסיחרור שלא היינו בנויים לו. אף פעם לא חלמתי להפוך לאימפריה. בסך הכול רציתי לעשות דברים שאני אוהבת. העולם הגדול הנוצץ עם הלימוזינות והכספים הגדולים אף פעם לא עשה לי את זה".

ריקי שחם - מיכל נגרין

וכשמיכל ומאיר מספרים לי כל זאת שעה שהם יושבים בביתם בלי שום טיפה של מניירות הקשורות לעולם הנוצץ בו השתכשכו רגליהם, אתה מרגיש את כנות דבריהם. ההכרה שהכל הסתיים מבחינתם היתה כשהם הבינו שחמש שנים של נסיונות להחזיק את הראש מעל המים הסתיימו בכך שהם הבינו כי בחודש הבא הם כבר לא יוכלו לשלם יותר משכורות.

"מיד כשחזרנו מבית המשפט היו כבר נציגי הנאמנים במפעל שלנו.ְ הם ישבו בכיסאות שלנו והזמינו אותנו בנימוס לצאת. מסרנו להם את כרטיסי האשראי שלנו, שנגזרו לעינינו, והלכנו הביתה. אי אפשר לתאר את ההרגשה הזאת". מספרת מיכל.

ריקי שחם - מיכל נגרין

בנקודה הזאת אני שואלת את מיכל: "אז ממרומי ההצלחה, מה עושים באותו הרגע אחרי ששנים קשות של נסיונות להציל את מפעל חייך באו לסיומם? איך קמים לבוקר חדש?"

מיכל בחיוך הילדותי הנאיבי שלה אומרת: "ביקשתי מהנאמנים לקחת את הארכיון של העבודות שלי. היה לי מנהג מכל פריט שעיצבתי לשמור דוגמה אחת. והם הסכימו שניקח רק את השמלות. שאול ורדי שהיה מנכ״ל הציע לנו לקחת איזה חירבה בנען ולשפץ אותו לטובת איחסון הארכיון שלי, וככה מוסך ישן בקיבוץ נבנה שלב אחר שלב והפכה להיות חנות ראשונה בגילגול החדש שלנו – מיכל נגרין ומאיר נגרין. אחרי סיבוב ונגיעה בכל פיסגת הצלחה בקנה מידה עולמי חזרנו למקום בו רצינו להיות מלכתחילה – לקום בבוקר, ללכת לעבודה עם חיוך על השפתיים ולחזור לביתנו עם שמחה בלב, לאחר יום של חוויה ויצירה אישית. השמחה חזרה לביתנו". מחייכת מיכל בסיפוק רב.

וגם אני חייכתי, וחשתי סיפוק שפגשתי אנשים חרוצים וטובים. שלכם, ריקי שחם.

ריקי שחם - מיכל נגרין

Join the Conversation

44 Comments

  1. בסוף העניין את אתה מתחבר למקורות האמיתיים של עצמך

  2. סיפור נוגע ללב
    מכיר את התחושה מקרוב
    שאתה מאבד הכל ומתחיל מאפס
    יישר כח

  3. סיפור מטורף, אני חייבת להודות אף פעם לא סבלתי את העיצובים שלה אבל אני אסתכל עליהם בעין חדשה.
    תודה ריקי

  4. יש לתפיסתה העיצובית בהחלט מקום מכובד בסצינת האופנה ואקססוריז המקומית, אם כי באופן אישי מעולם לא התחברתי. מאחלת לה בהצלחה.

  5. סיפור מאד מעניין. אני אוהבת את הדברים שלה ומאחלת לה בהצלחה.

  6. שוב חזרתי לקרוא את הכתבה
    והיא באמת מרגשת ונוגעת ללב.

  7. הסיפור האמיתי הוא המאבק על החיים על העצמאות הפרטית שלנו כבני אדם

  8. לא מאוהבי הסגנון
    אוהבת את העשיה וחדוות העשיה
    בהצלחה

  9. סיפור מרגש,מיכל אשה אמיצה ונאמנה לעצמה, יישר כוח ! ובהצלחה.

  10. מעניין מאד הסיפור שלה, ברמה אישית תמיד חשבתי שיש מקום לאופנה כזאת.

  11. היי דפנה יש לה מרכז מבקרים בקיבוץ נען שם אפשר לרכוש היום את הדברים שלה

  12. יפה. האדם לא נועד לתבוסה כפי שספרו של המינגוואי ״הזקן והים״ תמיד מזכיר לי.

    1. ספר נפלא, כמו עיניו הכחולות של האיש הזקן. בהצלחה למיכל נגרין שלא מוותרת על החלום שלה.

  13. היי מיקי הכן זה סיפור שבא ללמד אותנו הרבה על גילגולו של עסק שיצא משליטה ולא תפס בזמן את מאורעות היום והשינויים שחלו

  14. היי יהלי.
    המסר פה לדעתי לשמור על הפרופורציות של עצמך

  15. היי לכולם גונבה השמועה לאוזני שמיכל משתפת בתערוכה קבוצתית היום ומחר בנס ציונה מומלץ ביותר

  16. הסיפור של מיכל נגרין קרע את ליבי עוד בזמן אמת כשהאימפריה שלה נפלה, והיא יחד איתה.
    החנות שלה ברמת השרון היתה אחת החנויות שנהגתי לבקר בהן משך שנים, ותמיד מצאתי איזה מלאך קטן, פיה או קשת מדליקה לשיער, לתת מתנות לכל הסובבים אותי.
    נורא התעצבתי כשהיא נפלה, והקימה המחודשת שלה מעוררת השראה ומעידה על אומץ ונחישות גדולים מאוד. כה לחי! ושיהיה המון המון בהצלחה.
    אני אנסה לבקר בנען בקרוב במרכז המבקרים.
    ומאחלת למיכל רק הצלחה ואושר.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *