הסופר הקפקאי ביותר שתפגשו-פרנץ קאפקא

" במאבק בינך לבין העולם, קח את הצד של העולם"

יצא לכם פעם להתקל בביטוי "קפקאי"? ובכן, הגעתם למקום שבו הכל התחיל! פרנץ קפקא היה סופר יהודי שנולד בפראג, והפך לאחד מהסופרים הגדולים ביותר במאה העשרים. כתביו וספריו עוסקים בעיקר בפרט המודרני העומד מול הבירוקרטיה רבת העצמה, על השפעת הטכנולוגיה על החברה, ביחסים אטומים ומלאי ניכור בין בני אדם, ובנושאים אחרים שנחשבים למדכאים וקשים.

מכאן אגב, נכנס לשימוש הביטוי "קפקאי". המושג מתאר דבר אבסורדי, מדכא, מתסכל ושאינו צורך, בעיקר בהקשר של בירוקרטיות חזקות וקשוחות העומדות אל מול פרט יחיד וחסר כל כוח מולן. סקרנים? ממש כאן תמצאו אסופה של הציטוטים המוכרים והאהובים ביותר, של הסופר הקפקאי ביותר בהיסטוריה.

"ברגע שקיבלנו את הרוע שבתוכינו ,הוא אינו מתעקש עוד שנאמין בו"

אחד הכלים הפואטיים שקפקא השתמש בהם ביצירותיו היא המרת הגוף האנושי לצורות של בעלי חיים אחרים. אדם שהופך לכלב ("חקירותיו של כלב"), עכבר ("יוספינה הזמרת") וקוף ("דין וחשבון לאקדמיה"), הם מקבץ נבחר מהמטמורפוזות לחיות שמילאו את כתביו.

"נביא את היאוש האנושי בפניו של האבסורד שבקיום"

אבל אין ספק שהסיפור המפורסם ביותר בסוגה זו היא הנובלה "הגלגול", שקפקא החל לכתוב בנובמבר 1912 ובדחף יצירתי סוחף סיים כעבור חודש אחד בלבד. "בוקר אחד, כשהקיץ גרגור סמסא מתוך חלומות טרופים, ראה את עצמו והנה נהפך במיטתו לשרץ ענקי". כך נפתח "הגלגול",
במשפט הקצר והדחוס הזה, הפותח את "הגלגול", גנוז כל הקסם הקפקאי. פתאום קם אדם בבוקר ומגלה שהוא שרץ, חרק, מקק. האירוע קוטע שגרת חיים בנאלית ויום-יומית ומפתיע את סמסא.

"חטאיו מרכזיים של האדם מהם נובעים כל השאר: עצלנות וחוסר סבלנות"

פקיד ביטוח אפרורי, ואת האנשים סביבו. הפנטזיה הבדיונית מוצגת בטון קר ונייטרלי, וכאן טמון גם כוחה הממגנט. הפיכתו של סמסא לחרק איננה אשליה, אלגוריה או חלום מסויט, אלא סיפור ריאליסטי. פרט לאירוע הפנטסטי, כל יתר הפרטים בנובלה תואמים מציאות חיים יום-יומית ושגרתית של משפחה עירונית ממעמד בינוני-נמוך, שממשיכה באורח חייה השגרתי חרף האירוע החריגהושפע מסטריאוטיפים אנטישמיים רווחים בזמנו.

אז אולי קפקא הקדים את זמנו ו"הגלגול" הוא בכלל נבואה לא מודעת על גורלו של היהודי המערבי המתבולל, הווסט-יודן, שהצלחת ההיטמעות שלו במרקם האירופי, הרדימה אותו עד כדי כך, שבוקר אחד הוא התעורר מזיע וגילה שמתייחסים אליו כחרק?

חוקרי קפקא חלוקים לגבי המשקל היהודי ביצירתו. אנו יודעים שקפקא היה כלוא בלימבו של זהויות מנוגדות: סופר ממוצא יהודי שמתגורר בצ'כיה וכותב בגרמנית על נושאים אוניברסליים. ידוע שהייתה לו פינה חמה בלב לתנועה הציונית, שהוא למד עברית, וכי מעגל חבריו הקרובים, בניהם מקס ברוד והוגו ברגמן, היו כולם יהודים. מנגד, ישנן ממצאים המעידים על סלידתו מהסטראוטיפ היהודי.עברו לתצוגת גלריה.

אולם מעל הכול בלטה המצוקה, הכה אופיינית לדור ההוא של יוצרים יהודים, שחשו עצמם זרים במרחב היהודי והגרמני כאחד. "רוב היהודים הצעירים שרצו לכתוב גרמנית ביקשו להשאיר את יהדותם מאחוריהם ואבותיהם אישרו זאת, אך בצורה מעורפלת", כתב קפקא לברוד, "אלא שרגליהם האחוריות היו דבוקות ליהדותם של אבותיהם, ורגליהם הקדמיות המתנופפות לא מצאו לעצמן אחיזת קרקע. הייאוש שנבע מזה הפך להשראתם".

"אושר מתעלה על זיקנה"

הייאוש הפך למקור השראה, אולם הגוף מוכה השחפת לא החזיק מעמד. "אנחנו היהודים, נולדים כבר זקנים", אמר קפקא פעם. אולי בגלל שכבר נולד זקן, קפקא לא מצא טעם להמשיך לחיות מעבר לגיל 41, השנה בה הלך לעולמו. "הגלגול" מוכיח כי גופו איננו איתנו כבר 97 שנה, אבל רוחו ויצירתו יישארו כאן לנצח.

חברות וחברים את הגילגול קראתי בנערותי והסיפור הזה מלווה אותי מאז ועד היום. יש ספרים שאתה מחלק את החיים עד שקראת אותם ומאז שקראת אותם. כאלה הן המסות של אחד מענקי הסופרים שעל שמו יש את המושג "הקפקאי" שנטבע כמטבע לשון בספרות בכלל ובחיים בפרט. כמו תמיד למי שלא קרא , אם יש כאלה לרוץ ולקנות את הגילגול שלא תפסידו אותו עו בגילגול הזה

Join the Conversation

1 Comment

  1. מה יש לומר – האיש שינה את הספרות, הוא יצר נון ריאליזם אפור וקודר ושירטט אנושות עקרה ונטולת רגש שבה קשרי האדם הם לא יותר מסחר חליפין. סופר אמיץ ומדהים.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *