"כשאנשים אומרים שלעשות משהו זה לא מאפשרי, בדרך כלל מה משעוצר אותם זה אנשים שכן הצליחו לעשות את המשהו הזה"

המוטיבים החוזרים ביצירותיו הם תחושות התסכול והזעם על העוול שגרמו ועדיין גורמים בני אדם לבנים לבני אדם שחורים, והשלכותיו של מצב זה על מצבה החברתי, המוסרי והפוליטי של ארצות הברית. כדי להתמודד עם התחושות הקשות מנשוא הללו, גיבוריו של בולדווין (כלומר, במידה רבה מאוד, הוא עצמו), מחפשים את אותה אהבה גואלת ומזככת שתאפשר להם להמשיך לחיות בהרמוניה פנימית ולו מינימאלית, הן במישור האישי והן במישור החברתי–לאומי והכלל–אנושי.

"אהבה מסירה מסכות שאנחנו חוששים שאנחנו לא יכולים לחיות בלי לדעת שאנחנו לא יכולים לחיות בפנים".

ג'יימס בולדווין היה סופר, מסאי, מחזאי ומשורר ואחד הכותבים הבולטים באמריקה. בולדווין — נכדו של עבד — נולד בהארלם ב-1924. הוא היה הבכור מתשעה אחים ואחיות, וגדל בעוני, במערכת יחסים מורכבת עם אב חורג, מטיף דתי וקפדן. ב-1942 עבר בולדווין לניו ג'רזי, ועבד בתור פועל במסילת הרכבת. ב-1948, בגיל 24, נסע בולדווין לפריז, לדבריו, כדי להימלט בין השאר מהגזענות ומההומופוביה בארצו. בעשר השנים שלאחר מכן נדד בולדווין בין פריז, ניו יורק ואיסטנבול, וכתב שני ספרי מסות ושני רומנים. ב-1953 פרסם את ספרו החשוב הראשון בשרו זאת בהרים, ספר אוטוביוגרפי על נעוריו בהארלם, וזכה לשבחי הביקורת. ספרי המסות רשימות של בן האדמה (1955) והאש שבפעם הבאה (1963) היו רבי־מכר ועשו אותו דמות מרכזית ומשפיעה בתנועה לזכויות האזרח. בהיות בולדווין הומוסקסואל גלוי, הוא הרבה לדבר בגנות אפליה לרעה על רקע נטייה מינית בארצות הברית.ואולם, אף שביטא בספריו תחושות זעם בולטות בתקופתו, היה תמיד תומך בלתי נלאה באהבה ובאחווה אוניברסלית. בין הרומנים הנודעים פרי עטו: החדר של ג'ובאני (1956), ארץ אחרת (1962) ואילו יכול רחוב ביל לדבר (1974), שעוּבד לסרט קולנוע בשנת 2018. הוא פרסם יותר מעשרים יצירות ספרותיות ועיוניות בימי חייו. ב-1987, כשהלך לעולמו ממחלת הסרטן בגיל 63, הוא כבר היה אחד הדוברים החשובים למען שוויון זכויות ואחד הסופרים הקאנונים בארצות הברית.

חברות וחברים בולדווין נחשב לסופר שהשאיר חותם עמוק ביותר בחברה האמריקאית. התמודדותו עם חברה גזענית, אם ניכור עמוק בין שחורים ולבנים, אם פחד מהשונה עם החיפוש הבלתי נלאה לאהבה וקבלה הפכו אותו ללוחם חופש אמיץ שהדוות מעשיו וסיפוריו ממשיכים להכות גלים בחברה האמריקאית עד עכשיו.

"ארץ אחרת", קלאסיקה מודרנית של ספרות אמריקנית, נחשב לרומן הבשל ביותר של ג'יימס בולדווין. זהו רומן על תשוקות – מיניות, גזעיות, פוליטיות, אמנותיות, שעוצמתו הרגשית והחושנית עוצרת נשימה. במרכזו גברים ונשים, שחורים ולבנים, שמסכות הגזע והמגדר מופשטות מהם בידי אהבה ושנאה בשיאן ובשפלותן.

בניו יורק, בגריניץ' וילג' ובהארלם, חבריו ומשפחתו של רופוס סקוט מנסים לפרש את המסלול הטרגי שאהובם בחר להוליך בו את חייו בעקבות רומן אלים עם צעירה לבנה מהדרום. בפריז, אריק ג'ונס מתכונן לעזוב את אהובו איב ולשוב לניו יורק כדי לקדם את קריירת המשחק שלו. שובו של אריק יטלטל את החבורה הניו יורקית ויאלץ את חבריה לבחון את עצמם ואת יחסם לרופוס באור חדש.

דרך קורותיה של קבוצת צעירים קטנה מצייר בולדווין את הכוונות הטובות והגרועות ביותר של אמריקה הליברלית בתחילת שנות ה 60. כתיבתו של בולדווין, מי שהותיר את החותם הגדול ביותר על הספרות האפרו אמריקנית בארצות הברית, זוכה כעת לעדנה ולעיון מחודש בעולם כולו. רעיונותיו בדבר שוויון זכויות מהדהדים כיום בעוצמה, לא פחות משהיו פורצי דרך בזמנם. רגישותו הנדירה לכל מה שאנושי נוגעת לליבם של הקוראים מאז ועד היום.

ממליצה לכולם בחום לקרוא את ספרו ארץ אחרת שלדעתי הוא הרומן הכי טוב שלו .

שלכם באהבה ריקי שחם.

Join the Conversation

2 Comments

  1. איזה משמח זה להתוודע לאוסף האנשים הנפלאים ומעוררי ההשראה שאת מפרסמת את הגיגיהם ופועלם.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *