ג'און באז

" אינכם יכולים לבחור איך תמותו, או מתי תמותו. אבל אתם יכולים לבחור כיצד תחיו עכשיו"

ריקי שחם

באאז נולדה בניו יורק לאב מקסיקני ולאם סקוטית. את עיקר פרסומה קנתה בשנות השישים כזמרת עם וכן כפעילה למען הפציפיזם.

"אי האלימות מהווה אהבה מאורגנת."

את הופעת הבכורה שלה כזמרת עשתה על בימת פסטיבל הפולק של ניופורט, בשנת ייסודו, 1959, כאשר הייתה בת 18.

ב-1961 פגשה לראשונה את בוב דילן. באאז שכבר הייתה מפורסמת עזרה לדילן לפרוץ לתודעת הציבור והשניים אף היו בני זוג תקופה מסוימת. ב-1963 הופיעה לצד בוב דילן בעצרת ההמונים בתום המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות. ב-1965 צעדה במצעד מסלמה למונטגומרי. ב-1967 נשלחה למאסר לאחר שהפגינה נגד מלחמת וייטנאם. ב-1969 השתתפה בפסטיבל וודסטוק. הופיעה בישראל ב-1974 וב-1987.\

ריקי שחם

"אולי אינכם יודעים זאת, אך בקצהו של הייאוש ישנה נקודת אור הגורמת לנו להיות כמעט מאושרים."

חיה האישיים

בן זוגה הראשון היה מיכאל ניו, צעיר שפגשה במכללת בסוף שנות החמישים. בהמשך דרכה, בשנת 1979, הוא היווה השראה לשירה "מיכאל".

את בוב דילן פגשה בשנת 1961. אף על פי שדילן היה מעוניין באחותה הצעירה, מימי. תחת הילת התקשורת הקשר ביניהם התפתח לקשר משמעותי יותר.

"במקום לנסות להיראות חזקות ולהתחרות ב[[[גבר]]ים, על הנשים להעניק להם את הטובות שבתכונותיהן, וללמד אותם נועם ורוך ולדעת איך לבכות."

ריקי שחם

לאחר שהשתתפה עם נשים נוספות במניעת גיוס לצבא, פגשה במאסר את דוד האריס, שהיה אסור בצד הגברים, אך התאפשר לו לבקר את באאז באופן סדיר. השניים התגוררו יחד לאחר השחרור מהמאסר בקומונת ההתנגדות שלו, בקליפורניה. שלושה חודשים אחרי היכרותם החליטו להינשא. הם נישאו ב-26 במרץ 1968, בכנסייה עם סמלי שלום וכומר פציפיסט. לאחר החתונה, עברו לגור בחווה שהייתה חלק מקומונה. הם טיפחו גנים והיו צמחונים אדוקים. זמן קצר לאחר מכן, האריס נאסר כיוון שהתנגד להתגייס. באאז המשיכה להופיע. בנם גבריאל נולד ב-2 בדצמבר 1969. הקשר התרופף לאחר שחרורו של האריס והם התגרשו בידידות בשנת 1973.

ריקי שחם

בתחילת שנות ה-80 יצאה עם מייסד אפלסטיב ג'ובס. ג'ובס שקל להינשא לה, אך ויתר מאחר שהייתה בשנות ה-40 לחייה, והסבירות שתביא עמו ילדים הייתה נמוכה. לאחר מותו, דיברה עליו בחיבה, וציינה שגם לאחר שהקשר הסתיים, הם נותרו חברים והוא המשיך לבקרה.

פעילות חברתית ופוליטית

באאז היא אקטיביסטית חברתית. בשנת 1956 שמעה נאום של מרטין לותר קינג אודות מאבק לא אלים לזכויות אדם ושינוי חברתי, שריגש אותה. בהמשך הם נעשו חברים ובאאז השתתפה בהפגנות שקינג סייע לארגן. היא התנגדה למלחמת וייטנאם, עסקה בזכויות אדם, התנגדה לעונש מוות, פעלה למען זכויות קהילת הלהט"ב, אהדה לאיראן, מאבקים סביבתיים והשתתפה במחאה כנגד מלחמת עיראק.

ריקי שחם

"בעבורי, הקלים שביחסים הם אלה שאני מנהלת עם עשרת אלפים איש, והקשים שבהם הם אלה שאני מנהלת עם אדם אחד בלבד."

ריקי שחם

לבאאז קול סופרן גבוה וצלול בעל שלוש אוקטבות ובהופעותיה היא מלווה את עצמה בגיטרה אקוסטית. באאז הרבתה לשיר שירים אותם כתבה, אך שרה גם גרסאות כיסוי רבות, בהן של בוב דילן, לאונרד כהןהרולינג סטונז והביטלס, ובמקרה אחד, בהופעה בספרד, ביצעה את שירה של סי היימן "יורים ובוכים".[1]

ריקי שחם

חברות וחברים יש זמרים שהשם שלהם מקפל כל כך הרבה משמעויות . כשאני אומרת ג'ון באז בשבילי זאת תקופה. אלה סמבולים של אומץ ולחימה. זאת מוסיקה של חופש . לשירה שלה אין זמן ולשמוע אותה זה מסע בזמן בשבילי . ממליצה לכל אחת ואחד לקחת פטיפון תקליט שחור ולתת לצלילים לדבר ולקחת את כולם למחוזות של יופי אין סופי, או כמו שג'ון אומרת תבחרו איך החיים שלכם יראו.תבחרו בטוב.

ריקי שחם

באהבה ריקי שחם

מרתין לותר קינג

"חושך לא יכול להבריח חושך, רק אור יעשה את זה. שנאה לא יכולה להבריח שנאה, רק אהבה תעשה את זה."

ריקי שחם

ד"ר מרטין לותר קינג הבן היה כומר אמריקאי שלחם לזכויות האדם של השחורים בארצות הברית.

ריק שחם

עמים מדוכאים אינם יכולים להישאר מדוכאים לנצח. הכמיהה לחירות בסופו של דבר מתגלית ובאה לידי ביטוי. התנ"ך מספר לנו סיפור מרגש אודות כיצד משה עמד בחצרו של פרעה לפני מאות שנים וקרא "שחרר את עמי!". זהו מעין פרק פתיחה בסיפור מתמשך. המאבק של ימינו בארצות הברית הוא פרק מאוחר יותר של אותו סיפור מתמשך

,אדם נמדד לא במקום בו הוא עומד ברגעים של נוחות ובטחון, אלא ברגעים של אתגר ומחלוקת"

קינג גם זכה בפרס נובל לשלום על המחאה שלו, שדגלה באי-אלימות. הוא החל את דרכו בפעילות לזכויות אדם כשארגן חרם אוטובוסים והיה הנשיא הראשון של ארגון זכויות האדם בארה"ב, שדגל בשוויון בין שחורים ללבנים.

ריקי שחם

"אינני מפחד מעריצותם של הרעים, אלא מאדישותם של הטובים."

הוא ארגן ועמד בראש פעולות המחאה הלא-אלימות ששיאן היה במצעד שערכו לעיר וושינגטון, מצעד למען תעסוקה וחירות.

ריקי שחם

"השאלה החשובה והדחופה ביותר של החיים היא מה אתה עושה למען אחרים?"

בסיום המצעד נשא קינג את נאומו המפורסם "יש לי חלום", שדיבר על חזון לעתיד טוב יותר. נאום זה נחשב אחד הנאומים החשובים והמשמעותיים בתולדות ארה"ב.

"אי-אלימות היא נשק חזק וצודק. נשק ייחודי בהיסטוריה, כזה החותך מבלי לפצוע ומרומם את אלו המשתמשים בו."

בהמשך פעילותו הציבורית ועד שנרצח, עסק מרטין לותר קינג גם בפעילות מחאה נגד העוני ונגד מלחמת וייטנאם, שני נושאים חשובים וקשים באמריקה של שנות ה-60.

"עמים מדוכאים אינם יכולים להישאר מדוכאים לנצח. הכמיהה לחירות בסופו של דבר מתגלית ובאה לידי ביטוי. התנ"ך מספר לנו סיפור מרגש אודות כיצד משה עמד בחצרו של פרעה לפני מאות שנים וקרא "שחרר את עמי!". זהו מעין פרק פתיחה בסיפור מתמשך. המאבק של ימינו בארצות הברית הוא פרק מאוחר יותר של אותו סיפור מתמשך"

מרטין לותר קינג נרצח על ידי מתנקש כשביקר בעיר ממפיס, כדי לתמוך במאבקם של פועלי הזבל השחורים, להשוואת שכרם לזה של הלבנים שעבדו באותה העבודה. על שמו קבעו וחוגגים בארה"ב את החג הלאומי "יום מרטין לותר קינג".

חברות וחברים ביום בו נרצח מרתין לותר קינג אפשר לומר שנורתה יריית פתיחה בין כוחות הנאורות לכוחות החושך והאפל. זה היה חלום של הרבה אנשים שנורה למוות. יש רגעים שנצרבים לנצח והם מוסיפים להדהד לנצח.

מרתין לותר קינג היה איש אמיץ, לוחם חופש ענק ומסור ששילם בחייו על חלומו. במותו ציווה עלינו לקיים שיוויון הבנה ולחימה ברע שמיוצג ע"י הבריות.

מי יתן ומותו ימשיך להפיץ ולהדהד את משנתו בכל העולם.

שלכם באהבה ריקי שחם.

ריקי שחם

גאורג גורדייף

"אם תעזרו לאחרים יעזרו לכם. אולי מחר, עוד מאה שנים, אבל יעזרו לכם. הטבע משלם את חובתו. זה חוק מתמטי. והחיים הם מתמטיקה."

ביוגרפיה

ריי שחם

גורדייף נולד למשפחה יוונית-ארמנית בסביבות שנת 1870, בעיר אלכסנדרופול שברוסיה (כיום בארמניה). על ילדותו ונעוריו ידוע במיוחד מספרו “פגישות עם אנשים מיוחדים“, היכן שגורדייף מספר על העולם שבו גדל ועל הדמויות המרכזיות שהשפיעו על חייו (ספר זה אף הופק כסרט בשנת 1979 בבימויו של פיטר ברוק). אביו של גורדייף היה מספר סיפורים ופייטן ממוצא יווני, וכילד גורדייף זכה לשמוע ממנו שלל סיפורי-עם ואגדות שתרמו מאוחר יותר לעיצובו כאדם.

ריקי שחם

כשגורדייף היה נער צעיר, משפחתו עברה להתגורר בקארס, גורדייף התקבל לקולג’ רוסי והתגלה כתלמיד מחונן למדי. גורדייף לעומת זאת לא התחבר ללימודים באקדמיה ובהשפעתו של האב בורש הוא עבר ללמוד בחינוך ביתי. מעבר ללימודי הכהונה שאליהם יועד הוא למד גם לימודי רפואה ומדעי הטבע.

ריקי שחם

בשלב מאוחר יותר בחייו הוא החליט לעזוב את לימודיו ולחפש את הידע שרצה למצוא במקום אחר. ב-19 השנים הבאות, הרבה לנסוע, בעיקר לאזור אסיה והמזרח התיכון, בחיפוש אחר הידע העתיק, אותו ידע שנשתמר לאורך שנים רבות בתרבויות עתיקות ונסתרות. בשנים אלה הוא ביקר ושהה במנזרים בלתי ידועים ובבתי מקדש ממסורות שונות וחקר את העקרונות של אותו הידע, ידע שגילויו עשוי להוביל את האדם להכיר את המציאות האובייקטיבית שבה הוא חי.

ריקינשחם

בשנת 1913 הוא חזר למוסקבה, והחל להפיץ את הרעיונות והידע שגילה במסעותיו בעולם. הוא התווה את המושג “הדרך הרביעית”, שבמרכזו נמצא האדם כישות ישנה, שאינה מודעת לעצמה ולכוחות הפועלים עליה ואינה מביאה לידי ביטוי את הפונטנציאל הגלום בה. הוא פעל בעיקר במוסקבה ובסנט פטרבורג, ולאחר המהפכה הרוסית היגר יחד עם חלק מתלמידיו לפונטבלו שבקרבת פריז. שם הוא הקים גם את ה”מכון להתפתחותו ההרמונית של האדם”. רעיונותיו ושיטותיו המיוחדים עוררו עד מהרה עניין גם בארצות הברית, והוא נסע לשם מספר פעמים והעביר הרצאות.

ריקי שחם

בשנת 1924, בעקבות תאונת דרכים ופציעה קשה שעבר, הוא החליט להתמקד בכתיבת כמה ספרים וזאת על מנת “למסור את רעיונותיו בצורה הפתוחה לכל אדם”. בשנת 1934 הוא השלים את כתיבת הספרים “סיפורי בעל זבוב לנכדו – ביקורת אובייקטיבית חסרת פניות על חיי האדם” ואת “פגישות עם אנשים מיוחדים“. הוא החל גם בכתיבת ספר שלישי בשם “החיים הם אמיתיים רק כאשר אני הנני”, אך הוא מעולם לא סיים את כתיבתו.

ריקי שחם

במשך חייו גורדייף חיבר יצירות מוזיקליות רבות בשיתוף עם תלמידו המלחין תומאס דה הרטמן.

תורתו של גורדייף – הדרך הרביעית

ריקי שחם

בבסיס תורתו של גורדייף עומדת ההכרה במצבו של האדם: האדם ישן, הוא אינו מודע לעצמו ולסביבתו, ובשנתו הוא חולם שהוא בעל כוח רצון ויכולות, בעוד שלמעשה הוא נתון בכלא צר. על פי גורדייף רוב התהליכים המתרחשים באדם, רוב פעולותיו, מחשבותיו ורגשותיו הם מכאניים, והם תוצר של השפעות חיצוניות. האדם אינו מודע למצבו ההיפנוטי ואינו יכול להימלט מעצמו מה”כלא” שבו הוא נמצא, אלא רק באמצעות הדרכתו של מורה אמיתי שמכיר את האדם.

ריקי שחם

על פי גורדייף האדם הוא מכונה המורכבת מ”מרכזים”, מרכז אינסטינקטיבי, מרכז מוטורי, מרכז רגשי ומרכז שכלי. לאדם יש גם מרכז מיני המשמש כמקור אנרגיה למכונה כולה, וכן שני מרכזים גבוהים (רגשי גבוה ושכלי גבוה) שהגישה אליהם חסומה כל עוד האדם לא הגיע לרמת ההתפתחות המתאימה.

המרכזים השונים באדם הרגיל אינם מאוזנים, והם גונבים אנרגיה זה מזה. חלק מהעבודה שמציע גורדייף היא לימוד המרכזים והשבת כל מרכז לתפקידו. במטאפורה שבה הוא משתמש הוא מספר על אחוזה שבה הגנן עובד במטבח, הטבח באורווה והעגלון בגינה, והדבר הראשון שיש לעשות הוא להחזיר כל אחד מהם לבצע את עבודתו.

השם הדרך הרביעית הוא שילוב ופיתוח של שלוש דרכים עתיקות: דרך הפאקיר (השליטה הגוף הפיזי), דרך הנזיר (השליטה ברגשות וההקדשה שלהם לאלוהים), ודרך היוגי (השליטה במחשבות ויצירת שקט מחשבתי). על פי גורדייף כל אחת מהדרכים הללו היא חלקית משום שהיא עובדת רק על היבט אחד של האדם ובכך משמרת את חוסר האיזון שבו. הדרך הרביעית עובדת בו זמנית על כל החלקים של האדם, וכן בשונה משלוש הדרכים שבהן נדרש האדם לעזוב את חייו ולגור במנזר או להתבודד במערה, בדרך הרביעית עבודת ההתפתחות נעשית בתוך החיים, 24 שעות ביממה, מבלי לשנות דבר בחיים בשלב הראשון.

"אין מעניקים אמונה לאנשים. האמונה שנולדת באדם ומתפתחת בו באופן פעיל אינה תוצאה של ידע אוטומטי המבוסס על קביעת הגובה, האורך, הרוחב, הצורה או המשקל של עצם מסוים, אף לא על תפיסתו באמצעות ראייה, שמיעה, מגע, ריח או טעם. האמונה היא תוצאתה של הבנה.ההבנה היא התמצית המתקבלת ממידע שנרכש באופן מכוון ומהתנסויות שחווה האדם עצמו.לדוגמה, לו היה בא לקראתי עכשיו אחי שלי אהוב נפשי והיה מתחנן שאתן לו ולו-גם את החלק העשירי מהבנתי, ואני הייתי רוצה בכל הוויתי לעשות כן, לא הייתי יכול, גם אם עז היה חפצי, למסור לו אפילו אלפית מן ההבנה הזו, מפני שאין בו לא הידע שרכשתי ולא ההתנסויות שניתן לי לעברן במהלך חיי. ההבנה, כפי שאמרתי, היא תוצאת מכלול המידע שנרכש במכוון ושל התנסויות אישיות; ואילו הידיעה אינה אלא זכירה אוטומטית של קבוצת מלים שנלמדה בסדרה מסוים."

חברות וחברים מורשתו של גורדייף חובקת עולמות מצד אחד ומצד שני כל כך מעט הבינו אותה. אני זוכרת כשקראתי את הספר הראשון, בו התוודאתי לגורדייף, קראתי שוב ושוב את המילים והסיפורים בספרו חיפוש אחר המופלא. חזרתי לספר עוד מספר פעמים תוך כדי לימוד על מורשתו ובכל פעם נפתחה לפני עוד דלת לפרוזדור גדול יותר. על גורדייף אפשר לשמוע וללמוד בכל מיני ספרים שהוא כתב. שתלמידיו כתבו. במוסיקה שהוא חיבר ודה ארטמן תלמידו הלחין וניגן. גורדייף איננו איתנו אולם הוא הכי נוכח במורשת שהוא השאיר אחריו ושמעטים מבינים אותה

שלכם באהבה ריקי שחם

אייזיק אסימוב

" אנשים שחושבים שהם יודעים הכל הם ממש מטרד לאנשים שבאמת יודעים הכל"

ריקי שחם

ספר המדע הבדיוני הראשון שלו שפרסם היה "עד לכוכבים", ובו הוא ניבא כי התפתחות הטכנולוגיה עלולה להיעצר בגלל החשש ממלחמות. את ספריו הבאים כתב בקצב מסחרר, ולמעשה במשך כ-50 שנה, לא הפסיק לכתוב ועשה זאת גם בזמן חופשות ובעת נסיעות.

ריקי שחם

רבים מספריו מכילים רמיזות להיסטוריה האנושית, לצד מרכיב של עתידנות בניסיון כביכול לחזות את התפתחות האנושות בעתיד. ספריו כוללים מסעות בין גלקסיות, ותיאור המציאות בעוד עשרות אלפי שנים. ספריו נטולי החייזרים עוסקים גם בפסיכולוגיה האנושית, האם וכיצד יהיו שונים בני האדם העתידיים (במובן הפסיכולוגי).


"בניצחון אמיתי, מכל מקום, איש אינו מפסיד."

ריקי שחם

בשנת 1941 חיבר אסימוב סיפור קצר בשם "שקיעה" (Nightfall), המבוסס על רעיון פשוט אך יוצא דופן. הוא מתאר עולם המקיף מערכת רב-שמשית ולכן לא מחשיך שם אלא בעת ליקוי חמה נדיר. ליקוי זה גורם למהפכות חברתיות. הסיפור זכה להצלחה גדולה ונבחר בשנת 1968 על ידי איגוד סופרי המדע הבדיוני של אמריקה כ"סיפור המדע הבדיוני הטוב ביותר בכל הזמנים". הסיפור תורגם לעברית והופיע במגזין פנטסיה 2000.


"אילו היה זה קל להיחלץ מצרות באותה מידה שקל להסתבך בהן – החיים היו באמת שיר מתוק."

ריקי שחם

באנתולוגיה הקצרה שלו "שקיעה וסיפורים אחרים" כתב אסימוב: "כתיבת 'שקיעה' הייתה קו פרשת המים בקריירה המקצועית שלי. לפתע התייחסו אלי ברצינות, ועולם המדע הבדיוני נעשה מודע לקיומי. ברבות השנים, התברר כי כתבתי 'קלאסיקה'." הסיפור הורחב מאוחר יותר לכלל ספר באותו השם על ידי אסימוב עצמו ורוברט סילברברג, עוד סופר מדע בדיוני חשוב מדורו.


"ברגע שהשמש שוקעת, הכל מחשיך; אל תניח לכך להפתיע אותך."

ריקי שחם

הסיפור הקצר האהוב ביותר על אסימוב עצמו נכתב בשנת 1956 בתוך אחר צהרים אחד, ואסימוב העיד שלא נאלץ לבצע כל עריכה בכתיבתו. מדובר בסיפור: "השאלה האחרונה" שהתפרסם אחר כך בקובץ הסיפורים "מחר כפול תשע". הסיפור דן ביכולתה של האנושות להתמודד עם תופעת האנטרופיה ולהתגבר עליה. הסיפור, כמו סיפורים נוספים של אסימוב, מתמקד במחשב-העל מולטיוואק.

ריקי שחם

במיוחד התפרסם אסימוב בסדרת המוסד שלו, סדרת בת שבעה ספרים. הסדרה זכתה בשנת 1966 ב"פרס הוגו" בקטגוריה של הסדרה הטובה בתולדות המדע הבדיוני. הסדרה תורגמה לעברית על ידי עמנואל לוטם ועמוס גפן בהצלחה וזכתה לכמה מהדורות. סדרת המוסד התחילה בעצם כסדרת סיפורים קצרים שאוגדו בסופו של דבר לשלושה חלקים. רק מאוחר יותר הוסיף אסימוב שני קדימונים ושני המשכים במגמה לאחד נתח ניכר מספריו ל"היסטוריה עתידית" אחת. כך לסדרת הרובוטים נוספו שני ספרים. בישראל, הייתה לאייזק אסימוב הצלחה עצומה בעיקר בשנות השבעים, כשהוצאת "מסדה" רכשה את הזכויות לספריו והוציאה רבים מהם.


"בחיים, שלא כמו בשחמט, המשחק נמשך גם אחרי המט."

ריקי שחם

העתיד על-פי אסימוב כולל את סיפורי הרובוטים הקצרים המתארים את העתיד הקרוב על כדור הארץ. אחריהם באה סדרת הרובוטים המתארת עולמות התיישבות של בני כדור הארץ כעבור אלפי שנים. מאוחר יותר באה סדרת האימפריה המתארת את השלטון האנושי ברחבי הגלקסיה. לבסוף באה סדרת המוסד המתארת את קץ האימפריה והחלפתה במוסד. שתי המצאות גדולות מפותחות ביקום אותו ברא: הרובוטים והפסיכוהיסטוריה.


"הדרך ליעדך עשויה להיות משעשעת ביותר – אך רק אם אתה מגיע לשם בסופו של דבר."

ריקי שחם

הוא ניסח בין היתר את שלושת חוקי הרובוטיקה בספרו "אני, רובוט":

  1. לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם יפגע.
  2. רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.
  3. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.

בספר "שמש עירומה" מצוטט החוק הראשון באופן מדויק יותר: "לא יעשה רובוט דבר אשר, למיטב ידיעתו, יפגע באדם, ולא יניח, ביודעין, שאדם ייפגע במחדל".

מאוחר יותר, ניסח אסימוב חוק נוסף (בספר "רובוטים ואימפריה", החוק מנוסח על ידי דמות רובוטית בשם דאניל אוליבאו") – "חוק האפס":

  • לא יפגע רובוט לרעה באנושות ולא יניח, במחדל, שהאנושות תיפגע.

עם הוספת "חוק האפס" לקבוצת שלושת החוקים המקוריים, נוספת הסתייגות בסוף כל אחד מהחוקים, 1 עד 3, המבהירה כי על הרובוט לקיימים כל עוד הם אינם סותרים את "חוק האפס". בכך, עבור הרובוט הבודד, מעמידה רביעיית החוקים את שלומה של האנושות לא רק מעל לשלומו של הרובוט עצמו, אלא אף מעל לשלומו של האדם הבודד.

"אם הזרם לוקח אותך למקום חפצך, אל תתווכח.'"

אסימוב האחד והיחיד שראה את הנולד . בכתיבתו הוא ממש הכתיב את העתיד לבוא וזימן לנו מציאות שמתגשמת ולובשת צורה באופן ממש נבואי.

אני גדלית על כל הספרות שלו ואיתה הפלגתי למחוזות מופלאים שנצורים בדימיוני לעד. ממליצה בכל ליבי למי שהחמיץ את ספריו לעשות פאוזה ולצלול לתוך מציאות דימיונית שאולי היא לא כל כך דימיונית ?? אסימוב חיבר בין הזמנים ואיתו אפשר לעשות קפיצות קוונטיות בין הזמנים והמימדים.

שלכם באהבה ריקי שחם

ג'יי. אר.אר טולקין

" אומץ נמצא במקומות הכי לא צפויים"

ו"הסילמריליון" (1977) זכו להצלחה רבה ונחשבים לאבני דרך קלסיות בספרות הפנטסטית . טולקין ששרת בצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם הראשונה סיים אותה בבית החולים תוך כדי שהוא סובל מקדחת החפירות.

"יפה האפלה למעשים אפלים."

בתקופת ההחלמה הוא החל לכתוב מספר אגדות שהיו מבוססות על לימודי המיתולוגיה והפולקלור הקודמים שלו. לקובץ הסיפורים הוא קרא "ספר הסיפורים האבודים"/

"לא כל נודד בדרכים תאבד דרכו."

מה שיהפוך בעתיד לספר "הסילמריליון". אחרי המלחמה טולקין עבד מספר שנים על מילון אוקספורד של השפה האנגלית. בשנת 1920 התמנה טולקין למרצה לאנגלית באוניברסיטת לידס. בשנת 1925 הוא חזר לאוניברסיטת אוקספורד שם שימש כפרופסור ללשון אנגלית עתיקה עד לשנת 1945, וכפרופסור לאנגלית מודרנית ולספרות אנגלית בין השנים 1959- 1945. "ההוביט", שנכתב במקור לילדיו בשנת 1937 נקרא גם על ידי מבוגרים רבים. הוא היה מספיק פופולרי על מנת שהמו"ל שלו יבקש ממנו לפרסם ספר המשך. כך באה לעולם עבודתו המפורסמת ביותר, האפוס "שר הטבעות" (1954 – 1955). כתיבת הסאגה לקחה כמעט עשר שנים, שבמהלכן הוא קיבל תמיכה עצומה מחברי הפורום הספרותי ה"אינקלינגס" ובמיוחד מחברו הקרוב, ק. ס. לואיס . "שר הטבעות" פונה לקוראים מבוגרים יותר, תוך שהוא נסמך על המיתולוגיה של הארץ התיכונה שחיבר, ויצאה לאור לאחר מותו.

"לא היינו מגיעים עד כאן אילו ידענו על זה יותר לפני שהתחלנו."

ביצירות כמו "הסילמריליון" וספרים אחרים. רוב סיפרי המיתולוגיה של הארץ התיכונה ("הסילמריליון", סיפורים שלא נשלמו) נערכו על ידי בנו כריסטופר מרשימות שהשאיר ופורסמו לאחר מותו . אורקים, איינור, אנטים, בני אדם, בני לילית, גמדים, דרקונים והוביטים הם גיבוריו של טולקין ותוכלו לפגוש אותם באמאן בבלריאנד בנומנור ובארץ התיכונה. ההוביט פרודו באגינס הוא יורשו של בילבו באגינס נשא את הטבעת האחת למורדור והשליכה לתוך להבות הר האבדון . טולקין שב לאוקספורד לאחר מות אשתו ב-1971. הוא הלך לעולמו ב- 1973 והשאיר אחריו את הסילמריליון אותו ערך בנו כריסטופר.

"עבודה שאין מתחילים אותה, לוקח את הזמן הרב ביותר לסיימה."

ספריו ההוביט (1937) שר הטבעות – אחוות הטבעת (1998) הוביט – בתרגום טייסי חיל שר הטבעות (1954) שר הטבעות – שיבת המלך (1998) הרפתקאות תום בומבדיל הסילמריליון (1977) שר הטבעות שני הצריחים (1998) שר הטבעות – שני הצריחים – רכה (2004) הנפח מווטון רבא סיפורים שלא נשלמו (2001) ילדי הורין (כנרת 2008) עץ ועלה (1993) שר הטבעות בכרך 1 (2004).

"יהיה זה האור בשבילך במקומות חשוכים כאשר כל שאר האורות כבו."

חברות וחברים טולקין הוא הסופר עליו גדלתי שעיצב את דמיונם של אין ספור ילדים ומבוגרים. כל אחד מהספרים שלו שווה קריאה וצלילה לעולמות פלאיים שנוצרו במוחו היצירתי . וכמובן איך לא לסיים בהמלצה לראות את הסרטים המביאים את סיפוריו מהזוית האודיטורית המרתקת . זאת חגיגה מופלא למי שעדיין לא עשה את הקפיצה לעולמות הדימיון האין סופיים שלו. האם יש עדיין כאלה ?

שלכם באהבה ריקי שחם

ריקי שחם

יוהאנס וורמיר

" רק באמצעות האומנות אנחנו יכולים לצאת מעצמינו, להבין מה אדם אחר רואה ביקום שהוא לא שלנו, הנופים של הטבע אשר ישארו תעלומה עבורינו, כמו אלה של הירח"

יותר מציורים רגילים, נראים ציורים המדהימים של יאן ורמיר יותר כמו צילומים. שום טכנולוגיה ידועה במאה ה-17 לא איפשרה דיוק שכזה. לכן נחשב ורמיר גאון ובעיני רבים הצייר הגדול בכל הזמנים. במיוחד הועצם המיתוס שלו, לאחר שבדיקות רנטגן של ציוריו הניבו מסקנה שאין מתחת לצבעים שום רישומי עיפרון או סקיצות של הכנה לציור עצמו.

ריקי שחם
ריקי שחם

אבל לאורך שנים רבות מסתובבת השערה שורמיר השתמש בטכנולוגיה סודית כלשהי כדי ליצור את ציוריו המושלמים. ספק של ממש עוררה היכולת שלו לפענח את נפילת האור על עצמים שונים ולשחזר זאת בציור מדויק להפליא של המציאות. רבים חשבו שכדי לצייר בדיוק מופלא שכזה, הוא השתמש בעיקרון ה"קמרה אובסקורה" (לשכה אפלה), הקופסה האפלה ששימשה גם לצילום המוקדם.

ריקי שחם
ריקי שחם

היה זה ממציא ואיש עסקים אמריקאי בשם טים ג'ניסון, חובב אמנות שהתעשר בעסקי הייטק, החליט לחקור את העניין ולמצוא את הטכנולוגיה ששימשה את האמן המוערך. הוא הצליח לייצר אותה מחדש, בעזרת מראות ועדשות אופטיות ולצייר את הציור המפורסם של האמן "שיעור במוזיקה".

ריקי שחם
ריקי שחם

הפרויקט שלו תועד בסרט והתוצאה המדהימה שצייר ג'ניסון, אדם שאינו צייר מקצועי, העלתה שאלות מעניינות לגבי מקומה של הטכנולוגיה ביצירת אמנות גדולה – האם אדם הוא פחות גאון כיוון שנעזר במכשירים שאיפשרו לו להעתיק את המציאות או שפיתוח הטכנולוגיה היא חלק מהגאונות שלו.

ריקי שחם
ריקי שחם

ואם זה בעייתי אצלו אז מה ניתן לומר על לאונרדו דה וינצ'י, שהיה לא פחות ממציא ומדען מאשר אמן וששני התחומים הללו פרחו אצלו דווקא משום שעסק בשניהם (כמו עוד 10 תחומים לפחות) והם תרמו אלה לאלה.

ריקי שחם
ריקי שחם
ריקי שחם יצירתו של וורמיר

חברות וחברים ישנן תמונות וציורים שהופכים לאייקון עליו נבנים אין סוף מבנים והסברים. וורמיר היה גאון שהתגלה שנים רבות אחרי מותו אולם מורשתו חקוקה לנצח ביכולת הפנומנלית לתפוס את השתקפותו של האור עד לפרטים הקטנים ביותר. בשנה הבאה הולכת להיות באמסטרדם תערוכה הכי גדולה של עבודותיו שאפילו וורמיר כנראה לא זכה לראות את שלל ציוריו תחת קורת גג אחת. אני הולכת לתערוכה ממליצה לכולם לראות את הסרט המרתק על עבודתו בקובץ המצורף.

שלכם באהבה ריקי שחם

פייר סולאז'- הצייר בשחור

" הכלי שלי אינו שחור אלה האור המוחזר מהשחור"
סולאז' נולד ברודז, , בשנת 1919. הוא ידוע גם בשם "צייר השחור", בשל התעניינותו בצבע "הן כצבע והן כחסר צבע. כאשר האור משתקף על שחור, הוא הופך אותו וממיר אותו. הוא פותח תחום נפשי משלו". הוא רואה באור חומר עבודה; פסים של המשטח השחור של ציוריו מאפשרים לו לשקף אור, ומאפשר לשחור לצאת מתוך החושך ולתוך בהירות, ובכך להפוך לצבע מאיר.

ריקי שחם
ריקי שחם

לפני מלחמת העולם השניה, סולאז' כבר סייר במוזיאונים בפריז בחיפוש אחר ייעודו ולאחר שירות צבאי במלחמה, הוא פתח סטודיו בפריז, וערך את תערוכתו הראשונה  בשנת 1947. בנוסף הוא עבד כמעצב תפאורה. סולאז' החל לזכות בהכרה בארצות הברית בשנות החמישים. עבודותיו נכללו בשתי התערוכות הגדולות של אמנים אירופיים, "ציירים אירופיים צעירים"  (1953) ו"העשור החדש: 22 ציירים ופסלים אירופיים (1955) בניו יורק.[3] בשנת 1979 הפך סולאז' לחבר כבוד זר באקדמיה האמריקאית לאומנות וספרות,

ריקי שחם
ריקי שחם

בין השנים 1987–1994 הוא ייצר 104 חלונות ויטראז' לכנסיית המנזר הרומנסקי סנט-פוי סולאז' הוא האמן החי הראשון שהוזמן להציג במוזיאון הארמיטאז' הממלכתי של סנקט פטרבורג ובהמשך גם בגלריית טרטיאקוב במוסקווה

עבודותיו

"17 בדצמבר 1966", פייר סולאז, מוזיאון האמנות של הונולול

סולאז' אמר, "הכלי שלי אינו שחור אלא האור המוחזר מהשחור." הוא נתן לפרקטיקה שלו את השם "Outrenoir" (מעבר לשחור), הציורים שהוא מייצר ידועים בעומק השחור האינסופי שלהם, שנוצר על ידי משחק באור המוחזר מהמרקם של הצבע. בידיעה שהוא זקוק למונח חדש כדי להגדיר את אופן עבודתו, המציא סולאז' את 'Outrenoir' כדי להגדיר את האמנות שלו. ללא תרגום לאנגלית, המשמעות הקרובה ביותר היא 'מעבר לשחור'.

ריקי שחם
ריקי שחם

בראיון בשנת 2014, הוא מסביר את ההגדרה של המונח, "’Outrenoir’ לא קיים באנגלית; הכי קרוב הוא "מעבר לשחור". בצרפתית אתה אומר "outre-Manche", "מעבר לתעלה", הכוונה לאנגליה או "outre-Rhin", "מעבר לריין", כלומר גרמניה. במילים אחרות, "מעבר לשחור" היא מדינה שונה משחור."

ריקי שחם
ריקי שחם

ההתאהבות הראשונית של סולאז' עם שחור החלה הרבה לפני החקירות שלו עם 'Outrenoir' בגיל 60. בתחילה בהתעניינותו בפרהיסטורית ורצונו לסגת למשהו טהור יותר, ראשוני ומופשט בכוונה מכל קונוטציות שונות, הוא מספר על הקסם שלו מהצבע, "במשך אלפי שנים ירדו גברים למחתרת, לשחור המוחלט של המערות, לצבוע בשחור. "הכנתי אותם כי גיליתי שהאור המוחזר על ידי המשטח השחור מעורר בי רגשות מסוימים. אלה אינם מונוכרומים. העובדה שאור יכול לבוא מהצבע שהוא כביכול היעדר אור כבר די מרגשת, ומעניין לראות איך זה קורה."

ריקי שחם
ריקי שחם

יישום הצבע בשכבות עבות, טכניקת הציור של סולאז' כוללת שימוש בחפצים כמו כפיות, מגרפות קטנות וחתיכות גומי כדי לעבד את הציור, ולעיתים קרובות לבצע תנועות גירוד, חפירה או תחריט בהתאם לרצונו ליצר משטח חלק או מחוספס. המרקם המיוצר לאחר מכן או סופג או דוחה אור, ושובר את פני הציור על ידי הפרעה לאחידות השחור. בעבודותיו האחרונות בשנים 2013–14, סולאז' החל לגוון במפורש את הפיגמנט המשמש את הצבע, תוך ערבוב גוונים שונים של שחור, כמו גם צפיפות הפיגמנט. בהעדפה לראות את הציורים כמו קירות, והוא משתמש בחוטים כדי לתלות אותם באמצע החדר, "תמיד אהבתי שציורים הם קירות ולא חלונות. כאשר אנו רואים ציור על קיר, זהו חלון, ולכן אני מרבה לשים את הציורים שלי באמצע החלל כדי ליצור קיר. חלון מסתכל החוצה, אבל ציור צריך לעשות את ההפך – הוא צריך להביט בתוכנו".

ריקי שחם
ריקי שחם

במקום שיהיו להם כותרות, ציורי סולאז' נקראים לפי גודלם ותאריך הייצור שלהם. "17 בדצמבר 1966" משנת 1966, באוסף מוזיאון האמנות של הונולולו, מדגים את השחור המוברש באומץ על קנבס לבן.

חברות וחברים יקרים פייר סולאז' נחשב כאומן העכשוי הגדול שחיי בקירבינו במאה האחרונה. בבלוג הזה רציתי לחסוף אתכם לרע בעבודתו היחודית ולהצדיעה למורשת שלו .

שלכם באהבה ריקי שחם

פיקאסו

" כל מה שאתם מסוגלים לדמיין הוא אמיתי"

מי היה פבלו פיקאסו?

ריקי שחם

כמי ששמו המלא היה "פבלו דיאגו ג'וזה פרנסיסקו דה פאולה חואן נפומוסנו מריה דל לוס רמדיוס סיפריאנו דה לה סנטיסימה טרינידד רואיס יא פיקאסו", היה הצייר והפסל הספרדי פבלו פיקאסו, אחד מהאמנים המהפכניים בתולדות האמנות וללא ספק אחד מנותני הטון המרכזיים של האמנית במאה ה-20.

ריקי שחם

"אנחנו יכולים להגיע למטרות שלנו רק דרך תוכנית שבה אנו מאמינים בלהט ושעל פיה אנו פועלים ללא לאות. אין דרך אחרת להצלחה"

פיקאסו היה ילד פלא שהפך לאמן מרתק ונערץ. הוא לא הפסיק לחקור את האפשרויות האמנותיות שלו, ניסה וניסח חוקים חדשים ובעיקר עשה מהפכות באופן יצירתו.

ריקי שחם

"אם העבודה שלך לא גורמת לך לצרות, היא לא טובה"

היו לו תקופות שונות ביצירתו ובכל תקופה הוא צייר בסגנון שונה מהאחרות. בין התקופות ביצירתו: התקופה הכחולה, הוורודה, הקוביזם הפיסולי, הקוביזם האנליטי ועוד.

"ההרמוניה הנסתרת טובה יותר מזו הגלויה"

בין לבין הוא כנראה האמן הפורה בהיסטוריה, עם הערכות של מומחים שבחייו הוא יצר כ-50 אלף עבודות אמנות. חלק מהעבודות הללו, אגב, נוצרו ושורבטו על מפיות בבתי קפה, שכיום שוות הון.

פבלו פיקאסו היה אמן מהפכן, פורץ דרך ומייסד זרם הקוביזם באמנות המודרנית ומי שרבים מחשיבים כאמן החשוב ביותר באמנות המודרנית של המאה ה-20. המדהים הוא שבניגוד לאמנים שעשו מהפכות, איכויותיו והמהפכנות של פיקאסו לא פגעו בו אלא הפכו אותו לאהוב ההמונים.

"לוקח הרבה זמן להפוך לצעיר"

ריקי שחם

כמו מידאס האגדי, שכל מה שנגע בו הפך לזהב, כך פיקאסו. ציוריו ופסליו נחשבים כיום מהיקרים ביותר בעולם. עובדה מעניינת היא שהאיש שכל עבודה שלו יכולה לפרנס בעושר משפחה לכל חייה, היה קומוניסט פעיל ומעורב פוליטית, שבחייו נאסרה בשל כך כניסתו לארצות הברית.

"אני עושה תמיד את מה שאינני יכול לעשות, על מנת ללמוד כיצד לעשותו."

חברות וחברים על פיקסו נאמרו אינציקלופדיות של דברים . אני ממליצה לכל מי שמגיע לפריס לרוץ למוזיאון של פיקאסו ולגעת לטעום ולחוץ את עוצמת הגאונות של האמן הטוטאלי הזה .

שלכם באהבה ריקי שחם.

ויליאם פוקנר

" אל תתאמץ להיות טוב יותר מאחרים. תתאמץ להיות טוב יותר מעצמך."

ריקי שחם
ריקי שחם

אז מה הפך את פוקנר לסופר? רשות הדיבור עוברת אליו: "מחבר רומנים זקוק לכ–99% כישרון, ל–99% משמעת ו–99% עבודה", אמר בראיון האחרון שהעניק לפני מותו, ביולי 1972. "לעולם אין הוא רשאי להיות מרוצה ממה שהוא עושה, ואין זה אף פעם טוב באותה מידה שיכול להיות. צריך תמיד לחלום ולשאוף גבוה יותר ממה שיודע הסופר כי יש ביכולתו לעשות. אין תועלת לנסות ליצור טוב יותר מן הסופרים בני זמנו של היוצר או מאלו שקדמו לו, נסו לכתוב טוב מכפי שאתם בעצמכם כותבים".

ריקי שחם
ריקי שחם

הסופר האמריקאי ויליאם פוקנר (1962-1897), שזכה בפרס נובל ובשני פרסי פוליצר, נולד למשפחה דרומית מכובדת מאולבני מיסיסיפי וגדל באוקספורד מיסיסיפי. הוא הצטרף לצבא הקנדי, ובמלחמת העולם הראשונה לחם עם חיל האוויר הבריטי. במשך תקופה מסויימת למד באוניברסיטת מיסיסיפי והתנסה בעבודות זמניות בחנות ספרים בניו יורק ובעיתון בניו אורלינס.

ריקי שחם
ריקי שחם

אך פרט לגיחות קצרות לאירופה ואסיה, ולכמה ביקורים בהוליווד כשעסק בכתיבת תסריטים, עסק רוב ימיו בכתיבת רומנים וסיפורים קצרים בחווה באוקספורד.

"מי שעוקר הרים, מתחיל בליקוט אבנים."

ריקי שחם
ריקי שחם

פוקנר המציא שורה של דמויות האופיניות לצמיחה ההיסטורית ולדעיכתו של הדרום של ארצות הברית, ולפיכך הדרמה האנושית ברומנים שלו מסתמכת על הדרמה ההיסטורית האמיתית שהתרחשה על פני כמעט מאה שלמה, כשאת הדמויות הוא מיקם במחוז דמיוני שקרא לו יוֹקָנָפָּטאווּפָה.
הנושא המרכזי בכתיבתו הוא שקיעת הדרום, כפי שהיא מיוצגת על ידי המשפחות סאטוריס וקומפסון, והופעתה של המשפחה הנועזת והאכזרית סנופס. הוא גם הרבה לכתוב על גזענות ודעות קדומות.

ריקי שחם
ריקי שחם


פוקנר היה פורץ דרך בכתיבתו על ידי הצגת מונולוגים פנימיים ואת טכניקת זרם התודעה. גם השימוש בריבוי נקודות מבט, באמצעות יותר ממספר אחד, מעמיד את פוקנר בקדמת הכתיבה המודרניסטית.

"ב־1955, לחיות במקום מסוים ולהתנגד לשיוויון על בסיס גזע או צבע, כמוהו כלחיות באלסקה ולהתנגד לשלג."

ריקי שחם
ריקי שחם

חברות וחברים ויליאם פוקנר האחד והיחיד . איזו חוויה ספרותית לא יודעת מה להמליץ לקרוא קודם.. ואילו הייתי לבחור אחד מכל ספריו הנפלאים הייתי בוחרת להמליץ לקרוא את " בבוא מותי" יצירת פאר נפלאה.

ריקי שחם
ריקי שחם

פוקנר עמד בשורה אחת עם ג'יימס ג'ויס, קפקא, תומס מאן ווירג'יניה וולף, אבל הוא היה לא מרוצה תמידי. "אין אני אלא משורר כושל", העיד על עצמו. "כל מחבר רומנים רוצה לכתוב בתחילת יצירתו שירה. כשהוא מוצא שאין הוא מסוגל לעשות זאת, הוא מנסה כוחו בסיפורים קצרים, שהם הצורה התובענית ביותר אחרי השירה. רק אחרי שהוא נכשל גם בסיפור הקצר, הוא מוצא מפלט אחרון בכתיבת רומנים".

את אי־הנחת שלו העביר במדויק בכתביו. ניקח לדוגמה את "בשוכבי גוועת", שתורגם על ידי רנה ליטוין ב–1980 וזוכה כעת לתרגום חדש על ידי שרון פרמינגר בהוצאת פן. "מעללי גבורה", כינה פוקנר את הספר שנכתב תוך שבועות קצרים, שבו חקלאי עני מבטיח לאשתו שבבוא יומה יקבור אותה ליד בני משפחתה בג'פרסון. הוא יוצא עם ילדיו מפינה נידחת במיסיסיפי למסע קבורה מלא תלאות, כשלא המים ולא הריח החריף של הגופה הנרקבת עוצרים אותם בדרכם. מסע הרואי? לא בהכרח.

"הם יסתכנו באש, בעפר ובמים והכל בשביל לאכול שק של בננות", אומר עליהם השכן. אותו דימוי חוזר גם בסוף הספר, כאשר שלושה מהילדים מסתכלים בפיות פעורים ובננות חצי אכולות באביהם, שמגיע עם "אישה בצורת ברווז". למחרת הקבורה מופיע האב כשהוא עטור שיניים תותבות חדשות בפיו וגברת חדשה לצדו.

עלילת הרומן מועברת ללא מספר מרכזי, רק דרך התודעה של הדמויות. בכלל, ביצירותיו בוחל פוקנר בהעמדת הפנים הרווחת ביחס למוות. הוא מוקיע את הבריחה מהאמת לגביו ומאמין כי רק העיסוק בו יביא את החירות מהפחד מפניו. זה כמובן עומד בסתירה מוחלטת לדברים שנשא כשקיבל את פרס נובל בשנת 1949: "אני מסרב להשלים עם קצו של האדם".

שלכם באהבה ריקי שחם

שוויצרי לה קורבוסיה

" לעשות ארכיטקטורה זה לעשות סדר, סדר של מה? תפקוד וחפצים"

ריקי שחם
ריקי שחם

מיהו לה קורבוזיה ואיזה בניין חשוב הוא תכנן לעולם?

האדריכל השוויצרי שעבר לצרפת, לֶה קוֹרְבּוזְיֶה, הוא מהמפורסמים והחשובים שבאדריכלים המודרניים של המאה ה-20 ומי שהיה אולי החשוב שבאדריכלים המודרניים. מבנים רבים שלו הפזורים במדינות שונות, לא פחות מ-17 יצירות שלו, מהודו ועד ארגנטינה, הוכרו כאתרי מורשת בינלאומיים על ידי אונסק"ו.

ריקי שחם
ריקי שחם

לה קורבוזייה היה מהראשונים מבין האדריכלים והמהנדסים, שנצלו את היתרונות העצומים שהציע הבטון המזוין בבניה. השימוש בבטון כזה הומצא רק בסוף המאה ה-19 והוא איפשר לקורבוזיה ולעמיתיו לפרוץ גבולות באדריכלות חדשנית ומודרנית שעתידה לאפיין את המאה העשרים.

ריקי שחם
ריקי שחם

וילה סבואה, מבנה פרטי שתכנן קורבוזיה באותה תקופה בכפר צרפתי סמוך לפריז, אפשרה לו להדגים את 5 העקרונות שלו לבנייה החדשה והמבוססת על בטון: בניה על עמודים, שיוצרת חלל תחתון ופתוח, עם עמודי בטון פנימיים שיוצרים חלוקה גאומטרית ומוטמעים בקירות, חלונות אופקיים ורצופים שמכניסים אור ואוויר, קירות פנימיים שנקבעים לפי צרכי הדיירים וניצול הגג כאזור בילוי ומרגוע לדיירים ומציע גינה קטנה ומקום שיזוף.

ריקי שחם
ריקי שחם

לה קורבוזיה היה גם מעצב רהיטים, צייר, פסל וכותב, אבל נחשב בראש ובראשונה לאחד האדריכלים החשובים ביותר בהיסטוריה. הוא היה גם מהמרכזיים שבמעצבי הסגנון הבינלאומי בבנייה.

לה קורבוזיה נודע בין השאר ב"אוניטה ד'הביטסיון", "יחידת המגורים" שהמציא. זה היה קונספט אוטופי שראה בבניין מעין ספינה, המספקת לדייריה את כל צרכיהם בתוכה וללא תלות בסביבתה. הרעיון שלו היה לתכנן בניין אוניברסלי, שניתן יהיה לבנות בכל מקום בעולם ולכל אוכלוסייה שהיא ושיספק את כל צרכי דייריו.

ריקי שחם
ריקי שחם

יחידות מגורים כאלה הוא תכנן בין השאר בפריז ובברלין. המפורסם ביותר הוא יחידת המגורים שתכנן בעיר מרסיי שבצרפת ומכילה כ-340 דירות מגורים. המבנה נועד להיות מעין "כפר אנכי", הממלא את כל צרכיהם של המתגוררים בו. בנוסף לדירות הוא כולל מרפאה, מעונות יום, בריכת שחייה, קומת מסחר ואפילו מסלול ריצה שנבנה על הגג.

מבני יחידות המגורים של קורבוזיה ורבים שנבנו בהשראתו, נבנו מבטון חשוף, בטון גס שנקרא בצרפתית béton brut. בין השאר נבע הדבר מכך שהמחסור בפלדה, לאחר מלחמת העולם השנייה, הביא לכך שהיא הייתה יקרה מדי.

אותו בטון חשוף העניק את ההשראה לתנועה שתיקרא על שמו, "ברוטליזם". התנועה עתידה לבנות בניינים רבים, כולל מרכז ברביקן ומגדל טרליק בלונדון ולא מעט מבנים בעיר הישראלית באר שבע.

אגב, רבים רואים ביחידת המגורים של קורבוזיה את ההשראה לסגנון הברוטליזם, שעתיד להתבסס על בטון חשוף.

אז כן, הוא היה טיפוס נפוח, שהתלהב מדיקטטורים וניסה להתחבר עם סטאלין, מוסוליני ומשטר וישי, הבובה של היטלר בצרפת. הוא היה מאוהב עד אובססיה במעצבת איילין גריי והשחית את יצירתה בקנאתו על שאהבה אחר.

אבל שמור לקורבוזיה מקום של כבוד בפנתיאון המודרניסטי, גם כמי שגם היה אדריכל גדול וגם ממתכנני בניין האומות המאוחדות בניו-יורק, אחד הבניינים המוכרים בעולם. את המבנה המרובע וכה אופייני למודרניזם ישר הזוויות, הוא תכנן ביחד עם מי מתלמידיו בעבר, שהפך בעצמו לאדריכל.

חברות וחברים קורבוסיה היה גאון שהקדים את עצמו בשימוש בבטון ובשאר חומרי הגלם איתם עבד. רבים מעבודותיו מוגדרים , ובצדק, כאתרי מורשת לאומיים עבודותיו בתחום הריהוט הם שם דבר לעיצוב וגאונות.

שלכם באהבה ריקי שחם

ריקי שחם